יום שלישי, 14 באוגוסט 2012

עדיף שם טוב- על אלבום האוסף המיוחד של שם טוב לוי


צילום: ז'ראר אלון
חברת NMC ממשיכה באחד מהפרויקטים המבורכים שלה להנצחת יוצרים ישראליים משובחים ומוציאה אלבום משולש ובו המיטב של היוצר והזמר, מענקי המוזיקה הישראלית, שם טוב לוי. אוסף אשר הוא עצמו עיצב ובחר את שיריו- מכמעט כל התקופות ובצורה כרונולוגית. לוי, זוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים ושני פרסי אופיר (על "אהבתה האחרונה של לורה אדלר" ו"בית"ר פרובנס"), שילב בתבונה בין האינסטרומנטלי (למשל, "ריקוד ההוביטים"- המוכר כנעימת תוכנית הרדיו "ארבע אחרי הצהרים", ו"טווס הזהב"- שזכה אף הוא להיות נעימה ישראלית מוכרת) לבין הטקסטואלי ("התעוררות", "סיפור של יום", "שובי לביתך", "דון קישוט", "יכול להיות שזה נגמר" ועוד ועוד), בין המוכר לבין הכלל לא מוכר, בין שירים ששר לבדו ובין כאלה ששר עם חברים ("הידעת את הדרך" עם אפרים שמיר, "באה המוזיקה" עם ארקדי דוכין או "דון קישוט" עם אריק איינשטיין)- משירי להקת "קצת אחרת" דרך אלבומי הסולו ופרויקטים אחרים כמו "צליל מכוון", "אלבום משפחתי" עם גרוניך, "ששת", ועד לנעימות שכתב לסרטים כמו "כיכר החלומות", "הקיץ של אביה", "הגמל המעופף", "סיפור שמתחיל בלוויה של נחש" ו"בית"ר פרובנס".

דווקא מקומם של שני אלבומיו האחרונים, בהם מלווה אותו האנסמבל המעולה שקיבץ את נגניו כמו בפינצטה, נפקד באורח פלא. בעיקר לנוכח העובדה שמופיעה כאן הגרסה המקורית של לוי ל"העיר" של קוואפיס- שלטעמי היא הרבה פחות חזקה מאשר זו שיצר עם האנסמבל.

אפילו אם יש כאלה שלא יכירו את הקלאסיקות המרטיטות שיש באוסף הזה, וודאי אין אחד שלא יצטמרר מהנעימה הראשונה שלוקטה לכאן היישר מפסקול הסרט "בית"ר פרובנס". מומלץ לכולם.




שם טוב לויב, "המיטב", NMC, 2012.    




תגובה 1:

  1. שם טוב לוי הוא יוצר מדהים, יש לו נוכחות בכל כך הרבה סרטים לצפיה ישירה שראיתי במהלך חיי שאני ממש חייבת לו חלק ניכר מאהבת הקולנוע שלי.

    השבמחק