(צילום: דורון עדות)
כששיתוף הפעולה האמיץ בין דנה ברגר ואיתי פרל יצא לדרך, אף אחד (כולל שניהם) לא ממש ידע מה ייצא מהשילוב הזה- אם בכלל הפרויקט הזה יגיע לסיומו המוצלח. דווקא כשהחיבור בין שני אנשים שבדמם זורם רוק'נרול גרם לכך שכל האלמנטים הנכונים כאן הבשילו לכדי אלבום הכאסח הישראלי המושלם (כולל הפקה מוזיקאלית של האיש שעזר להביא לעולם את "חתונה לבנה" של שלום חנוך ואת "דרך ארץ" של גידי גוב, לואי להב)- אך התוצר הסופי הוא אלבום נינוח ביותר, שקשה מאוד להישאר אדיש לשיריו. זאת כנראה גם הסיבה ששיר הנושא שלו, "הנה באתי הביתה" (שנכתב במשותף על ידי פרל וברגר), הפך במהירות ללהיטי גלגל"צי מתקתק ולכן גם אומץ בשמחה על ידי יוצרי הסדרה "חטופים". בין התמונות הקצרות שמיזגו ברגר ופרל לאלבומם אפשר למצוא את קרעי זיכרונות של אהבות ("לולי", "הדבר האמיתי"), רגעים של משבר ("אתה לא לבד", "פעמונים ברוח"), רססי חלומות שבורים ("זה לא פשוט", שכתבה צוריה להב: "בכל מקום יש מי שעצוב לו ומי ששובר/ומשקל המאזנים מודד/עד כמה כבד משא הכוונה") שמחות קטנות ("איזה מזל") ואפילו התעסקות בפרטים יום יומיים שבדרך כלל אנחנו מעדיפים להזניח בצד ("אבני שפה", שכתב מאיר גולדברג: "עברית יפה היא כמו תינוקת/אף שהיא באה בימים"). כל זאת תוך שימוש בעדינות המלודית הנדרשת, תוך קצב פנימי קולח- דבר שחסרונו בלט בפעמיים הבודדות בהן הוא פינה מקומו להתרפקות מנומנמת ("לולי" ו"תל אביב מכף רגל עד ראש"), ומנגד חיוניותו המכריעה הפכה את השירים "מנדולינה" ו"כביש החוף" לגלויה נפלאה לשלוח הביתה מטיול מרתק. כמאמר השיר, "זה הכי טוב שיכולנו לבקש".
למי שרוצה לתפוס את השניים בהופעה, מומלץ לדעת שכחלק מסיבוב הופעות ארצי שובר שגרה מקיים הופעות חינמיות בסניפי "צומת ספרים" ברחבי הארץ.
דנה ברגר ואיתי פרל, "הנה באתי הביתה", 2010, "התו השמיני".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה