יובל מנדלסון מוכר יותר ככוח המניע מאחורי להקת העבר
"שייגעצ'" וכסולנה הפרובוקטיבי. במהלך השנים הוא לא זנח את המוזיקה, אך
במקביל למד תסריטאות ב"סם שפיגל" ואף מצא את עצמו כשחקן (בין השאר
ב"מישהו לרוץ איתו", "חתולים על סירת פדלים"- אותו גם ביים,
ו"החדש של עמרי גורדון"). בשלב מסוים, תדמית הרוקר ששותה כל הלילה וקם
אחרי הצהריים, כבר לא התאימה לו. לפיכך, אחרי שהשלים תואר במדעי הרוח והחברה
באוניברסיטה הפתוחה, הוא החליט לחזור לבית הספר "בליך" בו למד- הפעם
כמורה לאזרחות. כן, מה ששמעתם. "הרגשתי שאני צריך משהו קבוע ויציב, ובמובן
הזה אני יותר שמרן ממה שיכולתי להודות. מצד שני מרגע שזה קרה, וזו השנה השנייה
שאני עושה את זה, זמן נהיה מצרך יקר בשבילי- ולכן הספקתי לעשות הרבה יותר דברים בזמן
הפנוי בו אני לא מלמד", מדייק מנדלסון.
לפני כשנה הוא גם הפך לאביה הגאה של בלה, שנה אשר במהלכה הופיע בתוכנית
של גורי אלפי בערוץ 10 ומדי פינה חשף שיר חדש שכתב לבתו הפעוטה. שיר ועוד שיר הפכו
לאחרונה לאלבום החתרני לילדים בעיבוד מוזיקלי משותף לו עם אסף תלמודי ומיקי ורשאי-
ותחת השם: "יובל המנוול- שירים לבלה". באלבום יש תשעה שירים עליזים וחרוזים
על חגים וחיות, עמים וארצות, מחלות ומלחמות- אשר לכל אחד מהם צולם קליפ במטרה ליצור
סוג של קלטת ילדים אינטרנטית. "הפערים בין מה שעשיתי בעבר, לבין האלבום הזה הם
לא כאלה גדולים: 'שייגעצ' היה שם די קולע ללהקה שהייתה לי אז ו'יובל המנוול' זה שם
די קולע לפרויקט החדש שלי היום", אומר מנדלסון. "זה לגמרי לא אלבום
ילדים קונבנציונלי: זה תקליט פרחחי, הייתי קורא לזה אפילו 'שייגעצ''- הדור הבא'".
ממש האיש ללמד אזרחות בתיכון.
"למה לא, למה לא? לדעתי אני דווקא אזרח מהטובים של המדינה: פעיל,
פורה ומשלם מיסים באדיקות. נכון שיש לי בעיה של דו"חות חנייה, אבל מעבר לזה
לא דבק בי רבב. פוליטיקה ואקטואליה הם שני דברים, שתמיד עניינו אותי ושתמיד היה לי
חשק לדבר עליהם- וזה נכנס לא פעם לשירים שלי, וגם במקרה הנוכחי. מקצוע האזרחות
מאפשר לי לקיים שיח עשיר ומגוון על מה שקורה במדינה שאנחנו חיים בה. חוץ מזה כשאני
בא לכיתה אתה יכול לתאר לעצמך שזה לא עוד מורה שנכנס לכיתה".
עטיפת האלבום. צילום: נטלי קוסקי. |
את "שירים לבלה", כתב מנדלסון במשך כחודשיים בלבד והקליט
אותו עם אסף תלמודי בתוך ארבע שעות בלבד ("עם עצירה קטנה לפרוזן יוגורט").
את האלטר אגו "יובל המנוול", אפשר לראות כאנטיתזה ל"יובל
המבולבל"- כאשר "מבולבל" הוא הכינוי האחרון שאפשר לכנות בו את האיש
שמאחוריו. "הרבה שנים חתמתי על מיילים ככה וזה הלך קדימה משם", מספר
מנדלסון. "'יובל המנוול' הוא הילד הזה שצועק: 'תראו המלך עירום, רואים לו את
הבולבול!'. אני כבר חושב על לעשות אחת לכמה זמן אלבום נוסף תחת השם הזה. למשל: ''יובל
המנוול'- שירים לחג המולד', ''יובל המנוול'- תעופה וימאות', 'חקלאות בשדה', או מה
שזה לא יהיה".
בין השירים אפשר למצוא גם את "המנדלסונים הקדומים", שיר די
מוזר על טיול שורשים מאולתר ברומניה שערכת יחד עם כל משפחתך בעקבות אביך שנפטר
מסרטן.
"בשיר החצי מפוברק וההיתולי הזה אני מסביר לבלה מי היו אבותיה
וממה כל אחד מהם מת. סבי מוריס למשל, מת מאבנים בכליות כשאבי היה בן 5. היום כבר לא
מתים בגלל דברים כאלה, נכנסים למכונת לייזר ומעיפים את זה- אבל אז זה היה סיפור.
הומור עבורי זה נשק וכלי דרכו אני יכול להתמודד עם דברים קשים, שהאלבום הזה מלא
בהם".
קלטת ילדים קלאסית, כמו שאומרים.
"המנגינות שמלוות את כל הטקסטים הן מעיין מראה הפוכה ביחד לתכנים
הללו. דרך לחנים נעימים, מתוקים, קליטים ודביקים אני יכול לא רק לומר את הדברים
אלא גם להגיע להמון אנשים ולהשמיע להם את זה".
איך אשתך והבת מגיבות?
"שתיהן מתות על זה ושומעות את זה בלופ, ברמה שזה הפך כבר למוגזם
ואני מבקש מהן לשים משהו אחר. בלה מאוד אוהבת את המוזיקה, רוקדת וזזה עם זה. בגילה
היא עדיין לא מבינה מה הולך שם בקטע הטקסטואלי".
הקליפים לשירים, צולמו מול ילדים. במציאות כבר יצא לך להופיע בפני
ילדים כ"יובל המנוול"?
"בהחלט, והם הסתכלו עליי ועל הנגנים בהשתהות של 'מה נחת עלינו
לעזאזל עכשיו?'. זה היה מעניין ולא פשוט, אבל למרות הבדיחות שעברו מעל הראש שלהם-
הם הרגישו בחיישנים שלהם שהם נמצאים באירוע חד פעמי, אליו ההורים שלהם לא ייקחו
אותם ועוד לא לקחו אותם. לדעתי שזה נפלא, יוצא דופן והגיע הזמן שגם יהיה מזה. אם
רוצים ללכת לפסטיבל או ל'דיג דיג דוג' או ל'ציפ ציפ צופ', אז בבקשה- יש את זה בשפע.
אבל ימי שרוצה אחרת מוזמן לבקר במגרש המשחקים של 'יובל המנוול'. אני מבין שקהל
היעד של הדבר הזה עשוי להיות מצומצם. נו, בסדר".
מה עם הופעות?
"אני ממשיך להופיע כרגיל עם גיטרה וכל הרפרטואר שלי, כשלאחרונה
אני מכניס גם כמה מהשירים החדשים. ההופעה הקרובה שלי תהיה ב-2.2, בקפה ביאליק בתל
אביב. הופעה של 'יובל המנוול' כרגע צפויה רק במסגרת 'יום הילד', שייערך ב-24.2
בדגניה ב'- אבל לדעתי גם החברים של דגניה א' מוזמנים".
(פורסם לראשונה במדור התרבות של "מגזין מעריב", 01/03/2017)
קישור לדרך-
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה