מפגש האחים

 (עטיפת האלבום)

האחים לוי, ערן וניר (נירו) לוי, חיפאים לשעבר משכונת נווה שאנן, הגיעו לחיפה להופעה משותפת. חן לב תפס אותם לשיחה על מוזיקה ועל החיים.

העיר חיפה תרמה לאמנות הישראלית לא מעט אנשים מוכשרים. ניר (נירו) וערן לוי גדלו בחיפה והיא עדיין מותירה את רישומה בהם למרות שהם עצמם גרים כבר כמה שנים בתל אביב. "אנחנו חולים על חיפה", מצהירים שניהם. "בשבילי לחזור לכאן ולראות את גן האם עשה לי פתאום דברים והחזיר אותי אחורה", סיפר נירו בהופעה. נירו עזב את חיפה בגיל 21 בערך ועבר לעיר הגדולה. "הדרך ארוכה ומייגעת- עוד לא הסתפקתי להשתחרר וכבר עברתי לתל אביב, ומיד אחר כך נסעתי לארה"ב", הוא משחזר, "אחרי שנתיים, חזרתי לארץ כדי ללמוד משחק ב'בית צבי' וכל היתר היסטוריה, כמו שאומרים. כשסיימתי שנה ג' שיחקתי ב'הפוך' וערן עבר לתל אביב. רק אז גיליתי עד כמה הוא מוכשר במוזיקה, כי ההפרש בינינו הוא 8 שנים, וכשהייתי מחוץ לבית זה הפך לפרקטיקה ולא היה לי מושג מזה". ערן לוי הגיע למוזיקה כבר בגיל צעיר וכילד חיפאי מתבגר היה מתאמן בנגינה על הגיטרה מספר שעות ביום והיה חבר בלהקת 'מפגשים ברכס', שהודרכה על ידי גרייניק ואלתרמן. זאת יחד עם יואב אסיף, גיל ססובר והילה הררי. מגיל 17 הוא מלמד מוזיקה בחיפה, נהריה, תל אביב, בנימינה ואת כל מי שמבקש. בין היתר לימד את יותם בן חורין ואת ישי ברגר מ'יוסלס איידי'. "לימדתי מוזיקה חצי מהמדינה הזאת", הוא מספר.  האחים לוי מופיעים כבר כמעט 4 שנים וב-2005 הוציא הצמד אלבום ראשון ויחיד בשם "אחי פשוט שיש" שאת שיריו כתבו בין היתר כותבים כמו אהרון שבתאי, מאיר גולדברג, איתן נחמיאס גלס, ארז ברזוליק ושמואל חיימוביץ'. את העיבודים לאלבום עשו טל שגב, פיטר רוט וערן וייץ. אמנם השילוב הזה נשמע מעט מוזר כי נירו מגיע מתחום המשחק ואילו אחיו, ערן, הוא זה שאחראי על עניין המוזיקה, אבל מסתבר שגם לנירו עצמו יש פינה חמה למוזיקה ושהאהבה למוזיקה הייתה מאז ומתמיד. "ברגע שגיליתי עד כמה ערן מוכשר בנגינה על גיטרה, אמרתי לו שכדאי שנשתף פעולה. הוא המוכשר- אני השופר", הוא מסכם.

אתה הרי מתפרנס יפה מאוד ממשחק, אז למה לעשות גם מוזיקה?

נירו: "מוזיקה זה קודם כל לאהוב ולהרגיש ציווי- כי לא עושים את זה בשביל כסף או בשביל פרסום, אלא כי באמת אוהבים את זה. אין חברת תקליטים תומכת מאחורינו וזה יותר פרויקט אישי שלנו. כמובן שיש מקום לעוד קדימה ותמיד יש מקום להתפתח יותר ואשמח מאוד אם נצליח להכניס שיר למצעדים".

איך נוצר הקשר שלכם עם איתן נחמיאס גלס?

נירו: "איתן הוא אדם מדהים, משורר משכמו ומעלה. ישר אחרי הצבא הכרתי אותו- נפגשנו בכל מיני מקומות בתל אביב. בזמנו הוא נחשב לעילוי וכתב שירים לרמי קליינשטיין. יום אחד ערן התוודע לספר השירים שלו ואז גם נוצר החיבור הממשי בינינו והלחנו שירים שלו, שאת חלקם הלחנו מהספר שלו ובאישורו. היו גם שירים ששינינו מעט וכמובן שהכל נעשה בתיאום איתו".
ערן: "ביום בהיר אחד קניתי בסטימצקי את הספר שלו, 'אני סימון נחמיאס', והתלהבתי מהשירים. שאלתי את ניר לגביו והוא אמר שהוא מכיר אותו באופן כללי. השיר הראשון שהלחנתי מהספר היה 'רבקה'. לא ידעתי מי זה איתן במציאות ולא ידעתי שהוא כתב לקליינשטיין את כל 'תפוחים ותמרים'. השגתי את המספר שלו, דיברתי איתו והוא התלהב מהלחנים שלי. אמרתי לו שאני חושב שהוא מאוד מוכשר והתחברנו. הוא כתב במיוחד בשבילנו את 'זיקוקי דינור' ואת 'התחתנת'. הוא גם הכיר לי את מאיר גולדברג שכתב את 'צמות' ואת 'קימונו קינמון'".

בהופעה אתם עושים כמה קאברים, מלבד שירי האלבום.

נירו: "אמן צריך להביא דברים מקוריים משלו ואם זה קאבר, זה צריך לבטא משהו באישיות שלו. אנחנו עושים שני קאברים בהופעות, את 'גיטרה' ואת 'איש גדול', ואלה שירים שאני מתחבר אליהם וגם מעריך מאוד את מי שעומד מאחוריהם".

(צילום: יחצ')

'התחתנת - התחתנת משעמום
בלי סיבה טובה, כמו כלום
העברת את השנים
כמו הים, זה זורם אצלך בדם'
(מתוך "התחתנת", איתן נחמיאס גלס)

ערן מופיע לעיתים גם בלי אחיו. "אני לא בדיוק יודע מתי מתקיימות ההופעות", מדייק נירו, "ערן מודיע לי על זה יומיים לפני ואני מיד מגיע. אם הוא צריך אותי אני בא להנות". שיתוף פעולה חיצוני אחד היה לאחים בדואט עם שרון עזריה, "טעם של שיר", שהופיע באלבום שיצא. שיתוף פעולה אחר קיים גם עם שולה חן, שם שלפני לא מעט שנים היה אחד הגדולים במוזיקה הישראלית, איתה מופיע ערן מדי פעם בנוסף להופעותיו עם נירו. פרט לגיטרה של ערן ולשירה של נירו, מנגנים בלהקה עידו מימון (תופים), רפי ידידיה (בס) ורן פלס (קלידים).

היו לכם גם כמה הופעות עם שולה חן, איך נוצר הקשר איתה?

ערן: "יום אחד הקלטתי באולפן של גיא בוקאטי והוא אמר לי שאני חייב להכיר את אבי קורן, בעלה של שולה, שכתב את 'הלהקה' ושירים כמו 'רוח שטות'. חשבתי שיהיה מגניב לעשות שילוב יחד איתה וקיבלתי אלבום שלה מ-69', שם היו להיטים גדולים שלה כמו 'אמא או אמא' ו'בוא הביתה'. היה שם גם את 'אל תשיר לאף אחת אחרת', אותו הלחנתי כשיר רוק ובהופעות הוא הצליח באופן היסטרי".

מה לגבי "טעם של שיר"? אני מבין שיש סיפור מעניין מאחוריו.

ערן: "כתבתי את הלחן שלו במקור לשיר של זהבה בן והקלטתי את הנגינה על טייפ. איתן, (נחמיאס גלס, ח"ל) סיפר לי על מישהי שהוא מצא ב'במה חדשה' והתלהב מאיך שהיא כותבת. החלטתי למצוא אותה והגעתי למורה בת 40 מחיפה, קוראים לה טובה פפר והיא מוכשרת מאוד. ביקשתי ממנה לכתוב מילים על אותה מנגינה וכמה ימים אחר כך היא שלחה לי שיר מופלא".

הכרתי בחורות מסין ומרוקו
הכרתי מכל העולם
אבל מכולן אני אוהב
את זאת שאוהבת בזמן
(מתוך "סין ומרוקו", שמואל חיימוביץ')

להופעה בחיפה הגיע מספר אנשים מצומצם מאוד, מה שגרם להופעה להתחיל באיחור רב, אבל בסופו של דבר עשה דווקא את הדבר ההפוך לו היה ניתן לצפות והוציא מהאחים לוי את המירב. הקהל הגיב לעניין בצורה הכי טובה שיכולה להיות, רקד ושר ודרש הדרן ל"רבקה", מלבד ההדרן לשיר "סין וממרוקו" שכבר נעשה באותו הערב.

זה לא קצת מפריע, להופיע בפני מעט מאוד אנשים?     

נירו: "בתור בן אדם שמכיר את העולם הזה של הבידור והמשחק, אני יודע שדין מאה כדין פרוטה. מספיק שהגיעו 15 איש כדי לראות את ההופעה ועדיין צריך לתת להם תרומה לכספם. אותו דבר גם בתיאטרון. נתתי הופעה כאילו ישנם 500 איש בקהל ועם האנרגיות האלה גררתי את ערן. צריך להיות מקצוען וקודם כל ליהנות- אם אתה נהנה, אז האנשים שמסתכלים עליך ייהנו גם".
ערן: "כשאתה מופיע, אתה נתון למצב פסיכולוגי לפי מה שקורה למטה. ברגע שאתה מופיע ואין הרבה קהל, הרצון הוא לתת אקסטרה למי שבכל זאת הגיע. פריפורמר טוב נותן תמיד הופעה טובה. זה שילוב מנצח".

נדמה לי שדבר כזה לא היה קורה בתל אביב.

ערן: "בחיפה יוצרים באמת אמנות ובתל אביב יוצרים פוזה, אבל צריך את שניהם בשביל להצליח. בתל אביב נעשים הדברים, שם הלב הפועם והכל מתנקז לשם, אבל בחיפה זה הראש ואפשר לשבת ולכתוב בשקט. אם אתה נער מתבגר בחיפה- תשקיע את הזמן הפנוי ללמוד מוזיקה".

מה אתה מציע לאנשים בכל זאת לעשות כדי בכל זאת להגיע לאותה אמת?

ערן: "אני חושב שכדאי שאנשים יהיו פתוחים למוזיקה חדשה ולא ל'כוכב נולד', שלא מייצר זמרים אלא סוג של שחקנים. אנשים צריכים להקשיב למוזיקה ישראלית, לחפש יוצרים חדשים ולא לחפש רק את ה-'אני אוהב אותך ואת אוהבת אותי'". 

נירו, מה התכנון לעתיד הקרוב? 

נירו: "יש את הסדרות שרצות עכשיו, 'חמישה גברים וחתונה' ו'רמזור'. יש סרט שעשיתי עם משה איבגי ואלון אבוטבול בשם 'אצבע אלוהים' וחוץ מזה מתגלגלים... בטח אני וערן נכנס להקליט שיר חדש".

שיהיה בהצלחה.

(צילום: יחצ')

ביקורת הופעה/ האחים לוי-מועדון הביט

יש משהו קסום מאוד בהופעות בפני קהל מצומצם. בדרך כלל מדובר בהופעות אינטימיות ואקוסטיות, שם הדבר אולי מובן, אבל דווקא בהופעות רוק מול מעט מאוד אנשים יש משהו אחר שאין בהופעות רוק רגילות. באמצע חודש אפריל, הופיע ניר לוי יחד עם אחיו, ערן, במועדון הביט בחיפה. ההופעה שלהם אמנם התחילה מעט מאוחר וגם נערכה מול פחות מעשרים איש, אבל כשהאחים לוי סוף כל סוף עלו לבמה, הם סיפקו את הסחורה עם רוק מקורי כשנירו אחראי על החלק המוסף של ההופעה. ראשונה עלתה הלהקה, יחד עם ערן לוי, ומיד אחר כך הגיח נירו מהאפלה ותפס את מרכז העניינים. ההופעה בפני אנשים ספורים נראתה כמו נלקחה מסצנה הזויה למדי מה"אחים בלוז", אבל דווקא המצב הזה הפך את כל הלילה הזה לסוג של חוויה חד פעמית כשהביט הכמעט ריק תורם לאותה חוויה. נירו עצמו ניצל את הבמה שניתנה לו עד תום ותוך שירה תיאטרלית של שירי הרוק, המלווה בסולו גיטרה של אחיו, גרם למחיאות כפיים סוערות בקרב הקהל המצומצם. היו גם קטעי מעבר בהם סיפר נירו על היותו חיפאי אוהד הפועל חיפה, על אהבתו הגדולה לעיר ועל הזיכרונות שגן האם הסמוך העלה בו באותו הערב. הצמד לוי ביצע בהופעה גם שירים מקוריים מתוך אלבומם היחידי, שאת חלקם כתבו איתן נחמיאס- גלס ("התחתנת", "זיקוקי דינור", רבקה") ומאיר גולדברג ("צמות", "קימונו קינמון") וגם שני קאברים- "גיטרה" של שמוליק קראוס ו"איש גדול" של קובי רכט, תוך מתן פרשנות רוקיסטית לשניהם. אני דווקא אהבתי יותר את "סין ומרוקו" שכתב שמואל חיימוביץ', במאי הסדרה "הפוך", והלחין דני שטג, אבל ללא ספק יתר השירים היו לא רעים בכלל והפליא הקהל להישאר עד סוף ההופעה ולדרוש את "רבקה" כהדרן. דבר אחד שבכל זאת הפריע לי היה שפורסם שההופעה תהיה יחד עם שולה חן, דבר שלא קרה, אבל אם מתעלמים מכך ומזה שההופעה הסתיימה מאוחר בגלל האיחור בעליה לבמה, אפשר לומר שבסך הכל מדובר בהופעה כייפית מאוד וכנראה שגם קצרה למדי שכן היא העבירה את שעה שלמה כמו לא הייתה.

 (כתבה מתוך המגזין החיפאי העצמאי "פונץ'", כפי שפורסמה בגיליון מספר 5- מאי 2008)