הולכת על הצד הפראי: אלבום שני לרוני אלטר

עכשיו גם באנגלית. רוני אלטר. צילום: עמית ישראלי

אלבום הבכורה של רוני אלטר, "כיס אוויר", יצא ב-2010. השירים שבו היו על טהרת כותבים שונים ובהם גם שירו של אלתרמן, "הבכי", שהלחין אביה נפתלי אלטר- במקור עבור אושיק לוי. ארבע שנים אחרי, יוצא כעת "Go Wild". אלבום באנגלית, שאת כל שיריו כתבה והלחינה, בהפקתו המוזיקלית של אלון לוטרינגר. הטקסטים של "Go Wild" נכתבו כמעט כולם בפריז- שם מתגוררת אלטר יחד עם בן זוגה, הצלם עמית ישראלי, במהלך השנתיים האחרונות. לצד הופעות רבות בערים שונות היא מתפרנסת גם ממתן שיעורי עברית, ופיתוח קול. עתה, היא חוזרת לחופשת מולדת קצרה במהלכה תעלה מספר הופעות ברחבי הארץ. "הכתיבה שלי מאוד אישית ומי שיקשיב לעומק המילים, יבין שהכל אצלי גלוי ונמצא 'על השולחן'", אומרת אלטר. "למעשה, המעבר לפריז וההתמודדות עם החיים בעיר הזאת, זו החוויה הכי מורכבת שחוויתי עד היום בחייה. האווירה שמגיעה מתוך השירים, הושפעה מהריחוק שלי מהבית, ממגורים בעיר חדשה ומאוד יפה, קרה וגם נטולת הסחות דעת. ההדגמה הכי טובה לתחושות הללו, היא שיר הנושא שמספר את סיפור השוני בתפאורה שמסביבי והגעגוע לארץ- ובכל זאת, שבעצם למרות הכל, אני עדיין אותו הבן אדם".

האם הכתיבה באנגלית הייתה קלה לך יותר, בגלל כל מה שקשור להשתחררות ממחויבויות כלשהי לשפה הערבית וביקורתיות שיש בארץ?

"מבחינתי טקסט צריך להיות כתוב היטב בכל שפה שהיא. מעבר לזה, כתיבת שירי האלבום החדש יצאה אצלי באנגלית בצורה לא מודעת לגמרי- אולי מתוך מחשבה שאם אני נוסעת למדינה באירופה ואני רוצה לשיר שם, אז כדאי שיבינו על מה אני מדברת. זה לא שהפעם כתבתי באנגלית מתוך יראה לשירים העבריים, אלא שיותר נכון לומר שהשתחרר אצלי מעיין ברז אנגלוסקסי וכל זה חלק מהעניין של לנסוע ולגור במדינה זרה- ולכן גם ליצור בשפה זרה. היצירה בעברית עדיין קיימת אצלי כמובן, ובינתיים גם כתבתי ארבעה שירים חדשים- בעברית". 

איך התחיל התהליך שבסופו של דבר הביא אותך לצרפת?

"לפני שנתיים וחצי נסעתי לפריז לטובת סדנת מוזיקה יחד עם אניה בוקשטיין, שהיא חברה מאוד טובה שלי. תוכן השיעורים הללו נגד באופן כללי את כל מה שעשיתי או האמנתי בו, והעביר אותה איש מאוד מוכר בתעשייה שם- מורה לפיתוח קול שעובד עם שחקנים. זו הייתה יותר סדנה שיועדה עבור שחקנים שרוצים לשיר ולהגיש טקסטים לקהל. התנסיתי שם בדברים שלא חשבתי בחיים שאחווה. בגלל שלא הכרתי אף אחד ולא הבנתי מה קורה סביבי, כי כולם דיברו צרפתית שוטפת, אז לא פחדתי לעשות פאדיחות או משהו כזה. ככה יצא שלראשונה עמדתי על במה ועשיתי כל מה שאני רוצה, מבלי לחשוב על זה יותר מדי. זה עשה לי סוויץ' כזה בראש, וכשחזרתי חזרה לארץ הרגשתי שהשתנה אצלי משהו במהלך השבוע ההוא".

מאיזה בחינה?

"כל ההתנהלות שם הייתה כיפית ונראתה לי קסומה. סיפרתי לבן הזוג שלי שהיה לי כל כך מדהים שם ותהיתי למה לא לעבור לגור לפריז לתקופה. הוא מיד הסכים, גם כי הוא צלם אופנה ופריז היא המקום המושלם בשבילו, ותוך שלושה חודשים כבר עברנו. התכנון המקורי היה לשהות שם חצי שנה, אבל לא הספקנו לעשות שם יותר מדי ולכן בינתיים 'נתקענו' שם. מצד שני, אני לא רואה את עצמי נשארת לגור בפריז לנצח.

"בבית, אני מרגישה רק בתל אביב. בצרפת אני מרגישה זרה, למרות שאני מתחילה לשלוט בשפה. נכון שיש לי פה בית נעים ונוח וגם מצאתי חברים, אבל אין לי יום שאני לא חושבת לחזור הביתה. זה לא שירדתי מהארץ".

היא עוד תשוב... רוני אלטר. צילום: עמית ישראלי

את "Go Wild" הקדשת לאריק איינשטיין, איתו שרת בעבר שני דואטים. איך קיבלת את הידיעה על מותו הטרגי? 

"כל המצב הזה היה לי מאוד מוזר. ראיתי באינטרנט את השידור החי מבית החולים. הרגשתי שעוד רגע הלסת שלי נשמטת על הרצפה. פרצתי בבכי תמרורים ולמחרת קמתי ריקה, כאילו הוציאו לי איבר. ירדתי למטה לטייל עם הכלבה, והרגשתי שאני הולכת על אוויר. מסביבי, כולם לא הביעו שום רגש מיוחד ולא הבנתי איך זה שאני מתה מבפנים- והם הכי מחייכים בעולם או אוכלים קוראסון. לקח לי 10 דקות ארוכות להבין, שהם לא הכירו את האיש הזה למרות שהוא היה חי על אותה הפלנטה. ברגעים האלה מאוד רציתי להיות בתל אביב, בכיכר או בהלוויה שלו".

איך הגעת לעבוד איתו?

"הכל קרה משיר שאבא שלי הלחין למילים של אלתרמן, שכמו רוב הסקיצות הביתיות שהוא הקליט- אני שרה בהן. הוא שלח את השיר לאריק, שאמר שהשיר נהדר, אבל ביקש יחד עם השיר- גם את הזמרת... עד אז לא ממש יצא לי להכיר אותו. פגשתי אותו בפעם הראשונה כשהייתי בת 8, דרך עלי מוהר ז"ל- האבא של אחותי, וקיבלתי ממנו חתימה. יחד עם החתימה מגידי גוב, כילדה זה היה שיא השיאים עבורי".

את האלבום החדש שלה, הקליטה רוני אלטר באולפני CBE האגדיים. אולפנים אשר בהם הקליטו אמנים כאידית פיאף, סרג' גינסבורג, ג'וני הולידיי ופול סיימון את שיריהם. "במשך שבוע אינטנסיבי, בלי יום ובלי לילה, אני, אלון, שחר חזיזה וחצוצרן אבישי כהן, שלשמחתי היה באותו הזמן בטור אירופאי והצטרף אלינו, ניגנו והתנסינו בכל מיני כלי נגינה שהיו באולפן. חלקם נדירים שכבר אי אפשר למצוא. זה היה ממש כמו לבקר בחנות ממתקים למוזיקאים", משחזרת אלטר. "חוץ מזה, האווירה באולפן הייתה מיוחדת- כי באמת מרגישים שהקירות מסביב ספוגים בהיסטוריה".

מה הסיפור שמאחורי עטיפת האלבום החדש?

"מדובר ברקמה של ממש, שעיצבה חברתי אביטל מנור, מעצבת ומאיירת מאוד מוכשרת. היא סרקה את התמונות שצילם עמית, רקמה עליהם ואחר כך צילמה הכל מחדש. זו עבודה שלקחה המון זמן ומאוהבת באיך שזה יצא. התמונות האלה מבטאות משהו שדומה למוזיקה והשילוב בין השחור ללבן לצבעוניות, מסמלות עבורי את המציאות האנושית: יש בה המון רבדים וימים טובים או רעים".

מה התכנון להופעות הקרובות?

"אני שמחה שהצלחתי לסגור הופעות לא רק בתל אביב, כי חשוב לי לצאת קצת החוצה. יש לי הרכב חלומי ממש של מוזיקאים, שכל אחד הוא גם סולן בעצמו: עינב ג'קסון כהן, מיכה הרשליקביץ', אלון לוטרינגר, שחר חזיזה ומיכל גבע. זה היה חשוב לי, כי האלבום החדש מבקש הרמוניות קוליות. בהופעה הראשונה ב'תרבותא', נארח את אניה בוקשטיין, שמעל לכל היא פסנתרנית מוכשרת. היא יכולה לנגן לבד, וזה ישמע כאילו יש הרכב שלם מאחוריה. הקול שלה מרגש בעיניי".

עטיפת האלבום

רוני אלטר בהופעה עם שירי האלבום "Go Wild": 

18.1 ב"תרבותא", יקנעם (אורחת: אניה בוקשטיין)

22.1 ב"חלוץ 33", באר שבע,

28.1 ב"צוללת", בירושלים (אורח: נפתלי אלטר)

4.2 ב"בארבי" (אורח: החצוצרן אבישי כהן).

לינקים נוספים:

1. חן לב, מתוך מדור התרבות של "זמן חיפה/קריות", ביקורת על "כיס אוויר" (06/08/2010)

2. עמוד הבאנדקאמפ של רוני אלטר

מספריית הווידאו:

רוני אלטר מתארחת אצל נועם נבו בהופעה, "סינקופה", חיפה (08/02/2011)